בואי הרוח

תקציר הספר: " מי אתה ילד? שאל. עולה חדש עניתי. כך לימדו אותי לענות לכל שואל. אנחנו עולים חדשים, אני נכד של חכם שויכה, ממצרים. כולנו עולים, השיב לי פרקש במהירות, עולים חדשים, עולים ותיקים, גם הארץ הזאת ותיקה וחדשה". בואי הרוח הוא ספרו הרביעי של חיים סבתו, וגם הפעם נכונה לקוראים הפתעה: הילד אשר זה עתה עלה ממצרים מוצא את עצמו בין האזבסטונים של שכונת בית מזמיל, הלא היא קריית יובל שבירושלים, ונקשר אל מי שרחוק ממנו כרחוק מזרח ממערב. משה פרקש, עולה חדש ותיק יותר, מהונגריה. פרקש מאמץ אל ליבו את הילד. ומכאן נפרש לנגד עיננו סיפורה של משפחה יהודית על ארבעה דורותיה, מן העיירה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית המתפוררת, דרך שתי מלחמות עולם, אל עליבותה ותפארתה של המעברה בקצווי ירושלים, ואל העולם המתחדש של הלימוד. בואי הרוח מאת חיים סבתו בהוצאת ספרי עליית הגג וידיעות ספרים, 162 עמודים. המלצת העורך: את חיים סבתו אין צורך להציג. מעריציו הרבים של מחבר "תיאום כוונות" ו"כעפעפי שחר" התמכרו לסגנונו הצנוע והישיר של סבתו, ולא פלא שגם "בואי הרוח" טיפס עם יציאתו היישר לצמרת רבי המכר בארץ. בספרו הרביעי של סבתו מובא סיפורו של קשר יוצא דופן שנוצר בין שני גיבורים-מספרים - ילד שעלה לישראל ממצרים בסוף שנות החמישים והגיע לגור עם משפחתו בשכונת העולים הירושלמית בית מזמיל (היום קריית יובל) וניצול שואה הונגרי מבוגר בשם משה פרקש שגר בשכונה ומתמודד עם זכרון השואה. מבעד לסיפורים של השניים נפרשים סיפוריהם של משפחות עולים ממזרח וממערב. סבתו הוא לא מזרחי אקטיביסט שנושא את דגל הקיפוח. במקום לצאת בהצהרות על פערים עדתיים, הוא מגולל גורל משותף שמאחד בין כל עולי הארץ ושמאיר את חילוקי הדעות של ימינו באור בהיר וחזק. הנה, כי כן, יכולים ילד יהודי ממצרים ופליט מהונגריה לקשור את נפשותיהם זו בזו ולהצביע על המאחד ולא על המבדיל.